#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באומר קונם שאיני נהנה לך אם אי אתה נוטל לבנך כור חיטים ושתי חביות יין? (לר""מ, ולרבנן, ולראב""י). <br>ובאיזה אופן איירי?<br>ובאומר קונם שאינך נהנה לי אם אין אתה נותן לבני כור של חיטים? והאם תלי בו או בבנו?"	"לר""מ חל הנדר אם לא קיים התנאי. לרבנן בשניהם יכול לומר הריני כאילו התקבלתי.<br>ובבנו הסמוך על שולחנו תלי במה שהוא אומר הריני, ובבנו שאינו סמוך תלי במה שהבן יאמר.<br>ואמרינן דכשהוא אומר שנדר מפני כבודו ולא משום חבירו לכו""ע אסור, ובאומר שעשה משום חבירו לכו""ע מהני הריני כאילו התקבלתי. והמחלוקת בסתם.<br>תחילה סברו דכ""ז דלא כראב""י דלדידיה הכל הוי זירוזין, ודחו דשאני הכא די""ל לאו כלבא אנא ולאו מלכא אנא. [ולחד צד בר""ן נדחתה סברת לאו כלבא אנא]."	נדרים דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרו דאף לראב""י דהו""ל זירוזין, היכא דאיכא למימר לאו כלבא אנא שאני. במה שונה אופן זה מהאופן הרגיל של נדרי זירוזין? (2)<br>ומאי האי דאמר ראב""י יתר על כן אמר ראב""י בקונם שאני נהנה לך אם אי אתה מתארח אצלי ותאכל עמי פת חמה וכו', מדוע הוא יותר חידוש?<br>והאם למסקנא הדרינן בן מסברת לאו מלכא אנא ולאו כלבא אנא?"	"א. הכא דהמזמן אוסר את הנכסים י""ל דדווקא קאמר, שאינו רוצה להנות מהנכסים אם לא יהנה חבירו ממנו. ול""ד לאומר שיאסר בהנאה אם אינו נהנה פעם אחרת.<br>ב. הכא דהוא מתנה מרובה בע""כ איירי בעשה לו טובה גדולה, ובזה י""ל לאו כלבא אנא.<br>בפת חמה וכו', לפירוש הראשון קמ""ל אף שהמזמן הדיר וי""ל לאו כלבא אנא, אפ""ה אמר ראב""י. ולפי""ז למסקנא לא נשארה סברא זו. אך סברת לאו מלכא אנא נשארה.<br>לפירוש השני דאיירי במתנה מועטת ל""ש למימר בזה לאו כלבא אנא, וא""כ גם סברת לאו כלבא אנא נשארה למסקנא. והרבותא באופן זה הוא אף דמייחד ואמר פת חמה וכוס של חמין אמרינן דהוא לזירוז בעלמא."	נדרים דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראב""י ס""ל דהמדיר את חבירו אם לא יאכל אצלו הוי זירוזין, ונסתפקו אי פליגי רבנן עליה. מה דחו על הראיות דלהלן:<br>במדיר אם אינו נוטל לבנו כור חיטים וב' חביות יין דפליגי אי מצי אמר הריני כאילו התקבלתי?<br>במדיר אם אינו נותן לבנו כור חיטים וב' חביות יין אי מצי אמר הריני כאילו התקבלתי?<br>בנדרי אונסים דהדירו אם לא יבוא ולא בא מחמת אונס לא הוי נדר, ומשמע דבלא אונס הוי נדר?<br>ברייתא דאמר ראב""י דאף בקונם אם לא תאכל פת חמה וכו' דלא הודו לו חכמים? (2)<br>והאם נפשט הספק למסקנא?"	"שאני התם דאמר לאו כלבא אנא.<br>שאני התם דאמר לאו מלכא אנא.<br>איירי כשהמזומן אמר למזמן להזמינו ואז הדירו, דבע""כ אינו לזירוז שהרי רצה לבוא.<br>לחד גירסא אמרינן דלא הודו קאי אבתרייתא, אבל בעיקר דבריו י""ל דמודו. ולאידך גירסא נקטינן דלא הודו כלל, ונפשט הספק דפליגי.<br>ולמסקנא הביאו דר""ה פסק כראב""י, וי""מ דידוע דקאי אבתרייתא ונפשט דפליגי רבנן. ולפ""ב בר""ן י""ל דלא פליגי ורק פשטו דודאי הלכה כראב""י."	נדרים דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במדיר ע""מ שלא תלך למקום פלוני, האם שייכת טענת הריני כאילו התקבלתי?"	"לרשב""א לא, דרק בנתינת דבר דאפשר לקבל וליתן ע""י מעשה שייך למימר הפוכי מטרתא ל""ל, אבל כה""ג לא.<br>אך י""א דהתם נמי אין דעתו אלא על השלמת רצונו, והרי הושלם רצונו בכך."	נדרים דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פסק ר""ה להלכה במחלוקת ראב""י ורבנן במזמין את חבירו אי הוי זירוזין?<br>ואיך פשטו מזה דפליגי רבנן עליה, הא י""ל דלא פסק ר""ה כן אלא בבתרייתא? (2)<br>ומה הדין במקום דאיכא למימר לאו כלבא אנא? ובמקום דאיכא למימר לאו מלכא אנא?"	"כראב""י דהוי זירוזין.<br>לפ""א בר""ן ידעו דזה נאמר על קמייתא, או דודאי דבריו על המשנה שהיא ידועה לכל.<br>לפ""ב בר""ן כל הספק היה משום דמסתמא הלכה כרבנן דהם רבים, אבל אם הלכה כראב""י אין נפק""מ אי פליגי רבנן עליה.<br>ובמקום דאיכא למימר לאו כלבא אנא תלי בב' פירושי הר""ן אי למסקנא גם בזה אמר ראב""י או לא. ובלאו מלכא אנא ודאי לא אמר ראב""י."	נדרים דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ב' עניני נדרי הבאי נשנו במשנה?<br>ומה טעם התירם?<br>ואיזו נפק""מ יש ביניהם לעניין שבועה?<br>ומדוע גבי שבועה לא כל האופנים דמתני' הוזכרו?"	"א. דבר ששייך בו ריבוי אך הוא הגזים, כמו עולי מצרים. ובזה ההיתר מצד מה דכוונתו לשון ריבוי וקושטא קאמר.<br>ב. דבר של""ש כלל, כגון גמל טרוף. ושם הוא שקר, ורק דאמרינן דאין כוונתו לאסור פירות על תנאי, דא""כ לא היה מזכיר תנאי אלא אוסר בסתם. וע""כ דכוונתו לשקר.<br>ונפק""מ לעניין שבועה, דבאופן הראשון לא ילקה, ובשני ילקה משום שבועת שוא.<br>ולכן במתני' דשבועות לא הוזכר עולי מצרים דהתם תנן דלוקה משום שבועת שוא, ובעולי מצרים אינו לוקה כלל, דקושטא קאמר."	נדרים דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכוונה בשבועת הבאי המותרת אליבא דאביי? ועל איזה ציור קאי? ומה החידוש לדבריו?<br>ואלו ב' קושיות הקשה עליו רבא?<br>ומה פירש רבא? ומה החידוש לדבריו?	"איירי באינו תולה באיסור פירות, אלא בנשבע שראה. ואז ל""ש הדין אלא בעולי מצרים דקמ""ל דחשיב אמת, אבל ל""ש לומר גבי נחש טרוף דאין כוונתו לאסור פירות אלא לשקר, דהא לאביי לאו באיסור פירות איירי. וקמ""ל דאף דשבועות חמורות גזמי בהו בנ""א.<br>והקשה רבא דבמידי דע""י גוזמא חשיב אמת פשיטא דשבועות הוו כנדרים. ותו דלשון הברייתא היא וכן, ומשמע דשייכי התם ב' האופנים כמו שבועה.<br>אלא איירי בנשבע שלא יאכל פירות אם לא ראה. וקמ""ל דאף בשבועה שאם אין כוונתו לאסור פירות ילקה משום שוא אפ""ה אין דעתו לאיסור פירות."	נדרים דף כד		
